שבוע הספר – שירים

10 שירים של ברק פלדמן. מחפשים משהו מדויק יותר? כתבו לחיפוש ה־AI מה אתם צריכים.

• עָלַי וְעָלֶיךָ

  אישה שמרגישה כרוח חולפת וכשיר שעוד לא נשלם אומרת לגבר שהייתה הופכת לאושר שלו, אילו רק העז לקרוא בה עד הסוף.

• אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּהְיֶה לִי סֵפֶר

  אישה רוצה שאהובה יהיה לה ספר טוב: שתגלה במקרה, תקרא בו כל לילה, תזרוק אותו בעצבים ותחזור אליו, ושיפתיע אותה כל פעם מחדש.

• בְּשׁוּק הַסְּפָרִים בְּעִירָק

  בשוק הספרים בעיראק משאירים ספרים ברחוב בלילה בלי פחד, כי מי שקורא לא גונב ומי שגונב לא קורא.

• הַסִּפּוּר שֶׁהָיִיתִי

  אישה מדמה את עצמה לספר ומקווה שהאקס יקרא אותה יום אחד, יבין את המילים שלא שם לב אליהן, יראה אותה מצליחה ומפורסמת על המדף ויבין שזה היה יכול להיות גם הסיפור שלו.

• יֵשׁ בַּסִּפּוּר הַזֶּה

  תיאור של סיפור, ושל החיים, שיש בו כאב, מלחמות, יופי נסתר, דמויות שבאות והולכות ואהבה שלא ידוע איפה היא, והוא עדיין נכתב.

• סִפּוּר עַל אֶחָד

  סיפור על שניים שנפרדו, על בדידות ותקווה, על שאלות שנשארו בלי תשובה ועל כאב שהחלים

• עַל סְפָרִים וַאֲנָשִׁים

  אנשים כמו ספרים: על חלקם מרפרפים כמו תוכן עניינים, אחרים קוראים מההתחלה בלי לדלג, ולעתים רחוקות כותבים איתם יחד את ההמשך

• דֶּלֶת סוֹדִית

  ילד מגיע לספרייה עצומה בבית ישן ושואל איש קורא אם יש ספר שפותח דלת סודית, והאיש עונה שכולם עושים זאת.

• הַמְּשׁוֹרֵר

  משורר שאיש לא קנה את ספרו, שהתפרסם במקרה בשבוע הספר ונשכח שוב, ממשיך לכתוב על אהבה, הצלחה וכאב

• סְפָרִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב

  הדובר שונא לקרוא ספרים שהוא אוהב כי הם נגמרים והעולם נמחק, ובניגוד לסרט שאפשר לראות שוב, ספר הוא כמו זיכרון ורגע חד פעמי.