יום הזיכרון – שירים

14 שירים של ברק פלדמן. מחפשים משהו מדויק יותר? כתבו לחיפוש ה־AI מה אתם צריכים.

• אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לָמָּה

  אישה שחוזרת לקבר אהובה ומספרת לו מה קורה לה אף שאינו שומע, כי קל לה להעמיד פנים לרגע שהוא עדיין מקשיב.

• בִּמְלוֹאָם

  החיים כתנועה מתמדת בין געגוע להחמצה, והבחירה לצמוח מתוך החושך ולחיות במלואם גם כשהחוסר נשאר.

• הֲמוֹן הִזְדַּמְּנֻיּוֹת

  אישה שדחתה שוב ושוב לומר לאהוב מה היא מרגישה כי חשבה שיש עוד המון הזדמנויות, ופתאום קרה משהו והזמן נגמר.

• חֲזֹר

  תחינה לאדם אהוב שאיננו לחזור בכל צורה אפשרית, כצל, כחלום, כריח, כשיר או כהודעה ממספר לא מוכר, ולו לרגע אחד.

• פִּסּוֹת קְטַנּוֹת

  בהתמודדות עם אובדן צריך לחלק את החיים לפיסות קטנות ולעבור רק עוד רגע, עוד שעה, עוד יום, בלי להביט רחוק.

• רְחוֹקִים

  אישה מתגעגעת לאהוב שמת, מרגישה שהוא עוד קרוב, ותוהה אם הוא רחוק ככוכב שאורו מגיע אליה רק עכשיו.

• אֲנִי מְנַסָּה לְהִזָּכֵר

  אישה שאיבדה את אהובה מנסה להיאחז בזיכרונות של מגעו, ריחו וקולו שהולכים ומתעמעמים, ומבקשת שיישאר בה כדי שתוכל לשרוד.

• אֲנִי שְׂמֵחָה

  דוברת שכולה שמחה בשביל מי שלא מכיר את הכאב שיושב על הלב ולא נותן לנשום, ותוהה איך העולם ממשיך כשאצלה הכל נגמר.

• קָשֶׁה

  שיר לזכר אליאור, בקולה של אהובה שמתקשה להבין, להתרגל ללילות בלעדיו ולחיות כשהחיים כבר לא מכילים אותו, ומבקשת שישמור עליה וישלח סימנים.

• כָּל הַשָּׁנָה הַדְּמָעוֹת מְצִיפוֹת

  אישה ששכלה את אהובה מחזיקה ושותקת כל השנה, בחגים, בעונות ובאירועים, ורק ביום הזיכרון מרשה לעצמה להתפרק ולספר מי היה.

• סוּג שֶׁל הִמְשַׁכְתִּי

  אישה שאיבדה את אהובה מספרת לו שהמשיכה, בנתה בית ומצאה חברות ועבודה, אבל בלילה מחבקת חולצה עם הריח שנשאר ממנו.

• פָּחוֹת לִכְתּוֹב

  אישה שאיבדה אדם אהוב מתלבטת אם לכתוב עוד שיר עליו, מגלה שהיא שוכחת פרטים ושהשירים לא מחליפים את קולו וצחוקו

• בֵּין עֶצֶב לְשִׂמְחָה

  אי אפשר באמת לעבור מעצב לשמחה ברגע, ולכן אין מוצאי יום הזיכרון כי יום כזה אף פעם לא עובר.

• צְפִירָה

  בכל צפירה הדוברת חושבת על אדם אחד ואחר כך על כל האחרים, אבל השנה יש יותר מדי שמות וסיפורים, ולכן תחשוב רק עליו והוא יהיה בשבילה כולם.