דיכאון – שירים

55 שירים של ברק פלדמן. מחפשים משהו מדויק יותר? כתבו לחיפוש ה־AI מה אתם צריכים.

• בּוֹר

  מי שנפל לבור לא נעזר בעצות מבחוץ או בחבל, עד שמישהו קפץ אליו לבור כי כבר היה שם ויודע איך יוצאים

• גַּל

  דוברת מותשת מהמחשבות מתארת עצב כבד כגל ששוטף, עוטף ומטביע אותה שוב ושוב, בלי כוח להילחם וגם בלי כוח לוותר.

• גַּלִּים

  אנשים רואים רק את הגלים, התגובות הסוערות, ולא את הרוחות שגורמות להם, והדובר עייף מלהיות ים.

• דִּיאֶטָה

  אישה שאהובה עזב לפני שבע שנים מעמידה פנים שהתגברה, אבל רזתה מאוד וממשיכה להגיד לכולם שזו דיאטה.

• הַבְּקָרִים

  אישה באבל מסבירה שכולם מדברים על קושי הלילות והחורף, אבל הכי קשים הבקרים והאביב, כשכל התעוררות מחזירה את האובדן.

• הַדִּכָּאוֹן הוּא כְּמוֹ חָבֵר

  הדיכאון מתואר כחבר קבוע שתמיד חוזר, מבודד, הורס תיאבון וחשק ומשכנע שאת לא מספיק טובה, וקריאה שהגיע הזמן שילך.

• הָאַהֲבָה שֶׁלִּי אֵלֶיךָ

  אישה שמעולם לא אהבה את עצמה אוהבת גבר כל כך, וגילתה שהאהבה אליו מילאה אותה עד שהפסיקה לשנוא את עצמה.

• חֲבֵרִים זֶה דָּבָר מְעַצְבֵּן

  אדם בדיכאון מתלונן באירוניה על החברים שלא נותנים לו להיות לבד, לוקחים אותו לים, מזמינים פיצה ורואים איתו סדרות, ובכך מפריעים לו לשקוע, וכך מתגלה הכרת תודה עמוקה.

• יוֹתֵר מִדַּי זְמַן

  גבר שבור לחלקים קטנים, מותש מלחפש הסברים ולהיות תקוע, ורוצה רק להתעורר שלם בצד השני כשכבר לא יכאב.

• כָּל יוֹם

  אישה בתקופה קשה מתארת כל יום שבו היא קמה מהמיטה, אוכלת צהריים, משתתפת בשיחה ולא קורסת, כניצחון גדול.

• לַעֲבֹר אֶת הַיָּמִים אֶחָד אֶחָד

  כשנראה שמישהו בוחן אותנו ומכה שוב ושוב עד שנתייאש, אולי צריך לחשוב רק על מה שקרוב ולעבור את הימים אחד אחד.

• נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה

  לוחם ששב מהמלחמה שומע שהכול מאחוריו ושעליו להודות שלא נפצע, בזמן שהוא נושא רסיס בנשמה, חי את זה כל יום ולא מצליח לדבר על זה.

• עֲזֹב, יִהְיֶה בְּסֵדֶר

  על אנשים שטוענים שמכירים ומבינים אותך יותר מכולם אבל אינם שם בבוקר ובלילות הקשים, ורק אומרים עזוב יהיה בסדר כדי להרגיש טוב עם עצמם.

• פַּרְפַּר לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת

  פרפר לא יכול לראות את צבעיו, מתפעל מהשמיים, מהפרחים ומכל מה שסביבו ובטוח שהוא קטן ורגיל, למרות שכל העולם רואה כמה הוא יפה.

• אֲנִי סוֹף סוֹף יָשֵׁן בַּלַּיְלָה

  הדובר מספר שהוא סוף סוף ישן בלילה, נותן למחשבות לעבור דרכו ולא נותן למציאות לגנוב חלקים מהחלום, ועכשיו נשאר רק לטפל ביום.

• הַבְּעָיָה בְּלִהְיוֹת הַסֶּלַע

  הבעיה במי שהוא הסלע של מישהו אחר היא שאיש לא רואה כשהוא מתחיל להתפורר

• הַפְּצָעִים הָאֵלֶּה

  אישה פגועה פונה למטפל ומבקשת שירפא את הרעל והכאב הקבורים בנשמתה בלי לגעת, בלי לחפור ובלי לשאול, ומודה שבדיוק שם הבעיה: בפצעים שאי אפשר לפתוח.

• כֵּן דּוֹקְטוֹר

  אדם מתאר לרופא כאב שנמצא בכל תנועה ונשימה למרות שכל הבדיקות תקינות ואי אפשר להצביע עליו, ונרגע רק כשהוא שוכח ולא חושב.

• כָּכָה הַחֹשֶׁךְ מְנַצֵּחַ

  החושך הנפשי מנצח כשהוא מסתתר ופוגש אותך לבד, וכדי להחליש אותו צריך לפתוח את הבטן, לדבר ולתת לאחרים להצטרף

• לִהְיוֹת עָצוּב יוֹתֵר

  גבר שלא יכול להיות עצוב יותר מונה רצונות קטנים לשינוי, להסתפר, לקרוא, לישון עמוק, ומשתוקק להיות מאושר בלי לדעת.

• לֹא עָבַר

  גבר מתוודה בפני בת זוגו שהכאב והצריבה שהוא מסתיר מתחת לבגדים לא עברו, למרות כדורים ומשחות ולמרות שהוא מעמיד פנים שהכל בסדר.

• מֵעֵבֶר לָרְחוֹב

  עצה לאישה בתקופה קשה להתלבש, לחצות את הכביש לבית הקפה הקרוב, לשבת לבד בלי טלפון ולדמיין עולמות אחרים, ככוח שנשאר כשהכול מתפורר.

• רֵיקָנוּת

  אישה שחשה ריקנות, חנק ופחד להיפגע שוב, תוהה מי יאהב אותה עם הצלקות, ובכל זאת מחזיקה בתקווה שהעבר לא מגדיר את העתיד.

• רֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט

  רגע של שקט וזיכרון נעים אחרי אובדן, משאלה להישאר בו עוד קצת ולדבר עם מי שהלכה, כי לפעמים זה כל מה שמקבלים.

• רַק דְּבָרִים שֶׁחוֹזְרִים

  אישה בתקופת המלחמה מתנתקת ביום וצוללת בלילה לעדויות, ומנסה לדמיין רק דברים שחוזרים, משפחות, חיילים, חטופים, אמונה וביטחון.

• שֶׁלֹּא תִּהְיִי לְבַד

  גבר מודה שאינו יכול להבטיח שהלילות הקשים ייגמרו או שהכל ישתנה, רק שהיא לא תהיה לבד.

• אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לֹא לְהִשָּׁבֵר

  אישה שבכל פעם אהובה אוסף, מרכיב ומדביק אותה מחדש בעדינות, אבל כשהוא הולך ולא חוזר היא לא יודעת איך לא להישבר.

• בַּיּוֹם הַבִּלְתִּי נִגְמַר הַזֶּה

  אישה מתארת את היום הבלתי נגמר של 7 באוקטובר והייאוש שאחריו, כשאיבדה אמונה באלוהים ובעולם, ומודה לחבר שמצא אותה קפואה, חיבק בלי לגעת ולא עזב.

• בּוֹר שָׁחוֹר

  אישה שסידרה את הבית יפה וזרקה את מה שחנק אותה, אבל בור שחור באמצע הסלון ממשיך לשאוב אותה לרצפה, והיא מבקשת שהאהוב יהיה קרוב מספיק לתפוס אותה

• הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים

  פנייה לחברה בתקופה חשוכה: הדברים הקטנים לא מבטיחים אושר אבל עוטפים ומזכירים שיש אור, בריחה רק מעמיקה את השקיעה, והאושר צריך כוח מבפנים ולא משהו חיצוני.

• הַדָּבָר הַיְּחִידִי בָּרְחוֹב

  לפעמים הולכים ברחוב והשמיים מחייכים ולא חושבים על האובדן, ולפעמים הוא הדבר היחיד מול העיניים.

• הַיָּמִים הָאֲפֹרִים

  אישה שעוברת ימים בכל הצבעים, לבנים, שחורים, ירוקים ואדומים, ומפחדת בעיקר מהימים האפורים שבין לבין, ועליה ללמוד לא לעצור בהם

• הַפְּסִיכוֹלוֹגִית

  מטופל בא לפסיכולוגית ענבר עם חלומות מפחידים ותחושה שהוא נופל לחור שחור, ומתחנן שהזמן שלהם לא ייגמר.

• זֶה לֹא עוֹזֵר לִי

  אישה בדיכאון עמוק שכולם כבר מסכימים שמצבה אבוד מבקשת אדם אחד אופטימי שיאמין שהיא יכולה להשתנות ויעמוד לצידה.

• יֵשׁ בְּתוֹכָהּ קִיר

  לאישה יש קיר פנימי שאליו היא נסוגה ומאחוריו מחביאה את מה שראתה והרגישה, היא נראית חזקה ונשברת רק מאחוריו.

• מִכְתָּבִים לְעַצְמִי מֵהֶעָתִיד

  אישה בתקופת סבל נפשי שולחת מיילים מתוזמנים לעצמה בעוד שנה, שואלת אם עדיין סובלת ואם בכלל חיה, ומדמיינת את עצמה העתידית מחייכת ומבטיחה שיהיה בסדר.

• מִנְהָרָה

  דיכאון כמנהרה חשוכה שקירותיה נסגרים, בזמן שאנשים בחוץ נותנים עצות על התמודדות עם אריות ונמרים ולא מבינים שקודם צריך לצאת

• מָקוֹם שֶׁבּוֹ

  אישה בתקופה קשה מבקשת מאהובה מקום שבו תוכל להתפרק, שיראה את מלחמותיה, יחבוש את פצעיה ויאהב אותה עד סוף הדמעות.

• פַּלִיָאצִי

  אדם מדוכא ובודד הולך לרופא, שממליץ לו לראות את הליצן המצחיק בקרקס, והוא עונה שהליצן זה הוא

• צְבָעִים אֲמִתִּיִּים

  תרגום לעברית של True Colors, פנייה לאישה עצובה לא להתייאש ולא לפחד להראות את צבעיה האמיתיים, שיפים כמו קשת.

• אֲנִי יְפֵהפִיָּה

  היפהפייה הנרדמת רוצה לישון כי העולם גדול עליה ולא מסוגלת להתמודד, ומבקשת שיעירו אותה בעוד מאה שנה.

• אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת עִם זֶה עַכְשָׁו?

  אישה שגילתה שנפגעה בידי אלה שהיו אמורים לשמור עליה, לא יודעת איך לחיות עם זה, רוצה לצעוק ולמדה לשתוק.

• אַף אֶחָד לֹא נָתַן לָזֶה שֵׁם

  אישה שוכבת לבד במיטה וכואבת בלי לדעת מה יש לה, בעוד אחרים סביבה מנסים לעזור אבל אף אחד לא מצליח לתת לכאב שם או אבחנה.

• אָדָם שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הָרִצְפָּה

  אדם שיושב על הרצפה לא תמיד צריך עזרה לקום, לפעמים צריך רק שמישהו ישב איתו בשקט, בלי כיסא, בלי שאלות ובלי מילים.

• בִּמְקוֹם יָעֵל

  אדם אבוד אחרי משבר, מוצא את עצמו בתוך תמונה, נפגש עם רופאים, רוצה רק להתעורר אחרי, לא רוצה למות וגם לא לחיות כך.

• בַּסּוֹף זוֹ שֶׁבִּקְּשָׁה עֶזְרָה נִצְּחָה

  אישה שהתמודדה עם דיכאון ומחשבות שניסו להטביע אותה מגלה שהייתה חזקה, שאנשים כן היו שם, ושזו שביקשה עזרה ניצחה.

• בָּא לִי לָנוּחַ

  רצון עמוק לנוח ולישון, להיעלם מהעולם לשבועות בלי לתת הסבר ולתת למישהו אחר לנהל את החיים עד שהכול ייגמר.

• בָּא עוֹד גַּל

  אישה מרוקנת סירה מלאת מים בכוס קטנה אחת, ובכל פעם שמרגישה הקלה בא עוד גל וממלא אותה שוב, בעוד אחרים נותנים עצות.

• וְכָל הַזְּמַן הַמַּחְשָׁבוֹת

  המחשבות הקשות באות ומתיישבות כל הזמן, והדוברת חייבת להעסיק את עצמה בעבודה, בטלוויזיה או במפגשים כדי לא להישאר איתן לבד.

• חֲבָל שֶׁלֹּא רָאִית אוֹתִי אָז

  אדם מתאר את עצמו בעבר כנחש זועם בכלוב וכפצע סגור שמדמם, ומצטער שהמטפלת לא הייתה שם אז לומר לו שהכל יסתדר.

• טוֹב שֶׁבָּאת

  אדם שנפל לאט, הרגיש לבד ובלי תקווה, מודה לחברה שבאה להזכיר לו למה הוא כאן ומה היה עושה בלעדיה.

• כּוֹכָב שָׁבִיט

  כוכב שביט שחטף מכה ומאז מסתחרר אומר לעצמו שרק כוח קטן יאזן אותו, אבל למצוא אותו בחלל צריך מזל והרבה זמן.

• לְהַעֲמִיד פָּנִים

  אישה שמעמידה פנים שהכול נפלא ומושלם כדי שיחשבו שהיא מאושרת, וכך גם היא שוכחת לרגע שמשהו לא בסדר איתה

• סוּפֶּרְמֵן נוֹפֵל

  סופרמן מאבד את כוחותיו ונופל לראשונה, רועד כמו בן אדם ומגלה שהוא פגיע כמו כולם, בעוד אחרים מסתכלים ולא מבינים מה עובר עליו

• עָנָן שָׁחֹר

  אישה זוכרת טיסה דרך ענן שחור עד שהשמש הופיעה, ומזכירה לעצמה בכל פעם שעצוב לה שמעל החושך תמיד יש אור