עזרה – שירים
14 שירים של ברק פלדמן. מחפשים משהו מדויק יותר? כתבו לחיפוש ה־AI מה אתם צריכים.
- אִישׁ נֶחְמָד
איש רגיל ונחמד מבקש ממוצרט עצה איך מתחילים לכתוב סימפוניות, ומוצרט, אחרי שמזכירים לו שכתב כאלה בגיל שמונה, עונה בחיוך שהוא פשוט לא הלך לשאול אף אחד.
- בּוֹר
מי שנפל לבור לא נעזר בעצות מבחוץ או בחבל, עד שמישהו קפץ אליו לבור כי כבר היה שם ויודע איך יוצאים
- הֶתְקֵף חֲרָדָה
אישה מסבירה למי שאוהב אותה איך לעזור בהתקף חרדה: לא לומר לה להירגע, אלא לחייך, לגעת, לנשום איתה, להסיח את דעתה, לא להתייאש ממנה ולהזכיר שזה יעבור.
- חֲבֵרִים זֶה דָּבָר מְעַצְבֵּן
אדם בדיכאון מתלונן באירוניה על החברים שלא נותנים לו להיות לבד, לוקחים אותו לים, מזמינים פיצה ורואים איתו סדרות, ובכך מפריעים לו לשקוע, וכך מתגלה הכרת תודה עמוקה.
- עֲזֹב, יִהְיֶה בְּסֵדֶר
על אנשים שטוענים שמכירים ומבינים אותך יותר מכולם אבל אינם שם בבוקר ובלילות הקשים, ורק אומרים עזוב יהיה בסדר כדי להרגיש טוב עם עצמם.
- ג'וֹרְג'יה
אישה ששוכבת קפואה על חוף הים אחרי טביעה מתארת את מי שמנסים להחיות אותה, נושמים בה ולוחצים ובוכים, בזמן שהיא כבר לא מרגישה כאב ויודעת שאין בה מה להציל.
- חַיָּה פְּצוּעָה
על הנטייה לחלוף על פני חיה פצועה או אדם שזקוק לנו, להסיט את המבט ולהאיץ את הצעד מפחד להתמודד עם הכאב ועם עול הטיפול.
- יֵשׁ לְךָ כֹּחַ עָלֶיהָ
שיר קצר על הכוח הבלתי מוגבל שאישה נתנה לגבר עליה אף שלא הגיע לו, והאחריות להשתמש בו כדי לרפא ולא כדי לפצוע.
- כָּכָה הַחֹשֶׁךְ מְנַצֵּחַ
החושך הנפשי מנצח כשהוא מסתתר ופוגש אותך לבד, וכדי להחליש אותו צריך לפתוח את הבטן, לדבר ולתת לאחרים להצטרף
- אֲנָשִׁים שֶׁמַּקְשִׁיבִים
בהומור, הבעיה באנשים שמקשיבים היא שהם מכריחים אותך להמשיך לדבר עד שאתה מגלה מי אתה מאחורי התירוצים
- אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַגִּיד תּוֹדָה
תלמידה מחפשת מילים להודות למורה שעמדה בינה לבין התהום, תפסה אותה כשכמעט נפלה ושינתה את חייה.
- אַף פַּעַם אַל תִּשְׁתַּמְּשׁוּ לְבַד
קו חירום אמריקאי למכורים שמזריקים לבד, שבו המתנדב נשאר על הקו, לא שופט ולא מטיף, ומזעיק עזרה אם לא עונים, כדי להשאיר אותם עוד יום בחיים.
- אִם הָיִיתִי לְיָדֵךְ
גבר רחוק מאהובה או חברה שעוברת תקופה קשה מתאר כמה היה מרגיע, מכין שייק ומעסה אותה, ומבקש שתחכה עד שיהיה לידה.
- טוֹב שֶׁבָּאת
אדם שנפל לאט עד שנגמר, בלי תקווה ובלי דרך חזרה, מודה לאהובה שבאה להזכיר לו למה הוא כאן.