העצב – שירים

9 שירים של ברק פלדמן. מחפשים משהו מדויק יותר? כתבו לחיפוש ה־AI מה אתם צריכים.

• גַּל

  דוברת מותשת מהמחשבות מתארת עצב כבד כגל ששוטף, עוטף ומטביע אותה שוב ושוב, בלי כוח להילחם וגם בלי כוח לוותר.

• הָאֲנָשִׁים הַבּוֹדְדִים

  רשימה של אנשים שדווקא החולשה שלהם מאפשרת להם לראות אחרים: הבודדים דואגים שלא ירגישו לבד, השבורים נזהרים, השקופים רואים, והעצובים מחייכים כל הזמן.

• זֶה כּוֹאֵב

  אישה אחרי פרידה שהכאב מלווה אותה בכל מצב, כשהוא קרוב וכשהוא רחוק, כשהיא מדברת וכשהיא שותקת, וכל מה שנשאר זה לנסות שיכאב קצת פחות.

• אֲנִי שְׂמֵחָה

  דוברת שכולה שמחה בשביל מי שלא מכיר את הכאב שיושב על הלב ולא נותן לנשום, ותוהה איך העולם ממשיך כשאצלה הכל נגמר.

• זֶה הָיָה יָפֶה אֵיךְ

  רגע קטן שבו מישהי ששונאת את עצמה הרשתה לעצמה לחייך ולדמיין שיהיה טוב, ולמרות שחזרה לעצב גילתה שהחיוך חוזר.

• כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מֵת

  כשמת מישהו שאף אחד לא מתגעגע אליו, האבל עליו נופל על עובר אורח אקראי, ולכן עצב פתאומי ברחוב הוא לא טעות.

• לִהְיוֹת עָצוּב יוֹתֵר

  גבר שלא יכול להיות עצוב יותר מונה רצונות קטנים לשינוי, להסתפר, לקרוא, לישון עמוק, ומשתוקק להיות מאושר בלי לדעת.

• וְאוּלַי הָעֵינַיִים

  אולי העיניים צריכות להישטף מדי פעם בדמעות כדי לראות את העולם ברור יותר ומסובך פחות

• בֵּין עֶצֶב לְשִׂמְחָה

  אי אפשר באמת לעבור מעצב לשמחה ברגע, ולכן אין מוצאי יום הזיכרון כי יום כזה אף פעם לא עובר.