מלחמה – שירים

50 שירים של ברק פלדמן. מחפשים משהו מדויק יותר? כתבו לחיפוש ה־AI מה אתם צריכים.

• אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְלַמֵּד אוֹתָם

  מה הורים צריכים ללמד את ילדיהם: לרכוב, לשחות, לשבור כללים במקוריות ולהגן על עצמם, אבל לעולם לא לשנוא.

• אֵין אֲהָבוֹת פְּשׁוּטוֹת

  אהבה אמיתית אינה פשוטה, היא כמו הפסקות אש קצרות בתוך מלחמה אינסופית עם כוננות, מתח ונשק שאסור להשתמש בו, אבל כשהיא חזקה שני הצדדים מנצחים ובונים עולם חדש יחד.

• הֵם יוֹדְעִים

  על החיילים במלחמה, שאין צורך להסביר להם משימה, אחדות או אנושיות כי הם יודעים, רק להזכיר להם להתקשר, לאכול, לנוח ולשמור על עצמם.

• הֶתְקֵף חֲרָדָה

  אישה מסבירה למי שאוהב אותה איך לעזור בהתקף חרדה: לא לומר לה להירגע, אלא לחייך, לגעת, לנשום איתה, להסיח את דעתה, לא להתייאש ממנה ולהזכיר שזה יעבור.

• זוֹ לֹא הָיְתָה מִלְחָמָה

  שיר שנכתב יומיים אחרי 7 באוקטובר, הקובע שזו לא הייתה מלחמה אלא טבח של משפחות שלמות, ושעכשיו תבוא מלחמה.

• חֲלוֹמוֹת לֹא מִתְגַּשְּׁמִים

  חלומות שלא התגשמו שוברים מעט ומכריחים לעצור ולבחון מחדש על מה להילחם, והמתסכלים מכולם הם החלומות שהיו ממש קרובים.

• חֶדֶר קָטָן וְשָׁקֵט

  קבלה היא חדר קטן ושקט באמצע שדה קרב רועש, שנכנסים אליו רק כשהכוח נגמר ומבינים שאי אפשר לברוח וגם לא לשנות, כדי להשאיר בחוץ חרטות ופחדים וללמוד איך ממשיכים.

• נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה

  לוחם ששב מהמלחמה שומע שהכול מאחוריו ושעליו להודות שלא נפצע, בזמן שהוא נושא רסיס בנשמה, חי את זה כל יום ולא מצליח לדבר על זה.

• תְּגוּבָה פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹנָלִית

  תגובה לדרישה העולמית לתגובה פרופורציונלית במלחמה אחרי 7 באוקטובר, בטענה שהתגובה הנוכחית היא דווקא העצורה והזהירה.

• תַּרְבּוּת

  אנקדוטה על צ'רצ'יל שבזמן הפצצות לונדון סירב להעביר את תקציב התרבות לביטחון, ושאל על מה בכלל נלחמים אם אין תרבות.

• It wasn't war

  גרסה אנגלית לשיר על 7 באוקטובר, שאינו מלחמה אלא טבח של נשים וילדים בבתיהם, ועכשיו זו חובה להילחם.

• Proportional Response

  גרסה אנגלית לשיר על הדרישה לתגובה פרופורציונלית במלחמה, בטענה שהתגובה הנוכחית היא דווקא המתחשבת והעצורה.

• אַל תֵּלֵךְ

  אישה מתחננת לבן זוגה שלא ילך שוב למילואים או לקרב, מודה שהפחד טיפשי ושתמיד חזר, ובכל זאת לא מסוגלת לדמיין שלא יחזור.

• טִילִים

  חייל במילואים ובת זוגו בבית, שניהם תחת טילים, כל אחד נלחם ודואג לשני, ומתברר שהם דומים ורחוקים פחות ממה שנדמה

• סוֹף טוֹב

  פנטזיה להתחיל מהסוף הטוב, החטופים בבית, שלום, תושבי הצפון חוגגים, ולחזור משם לשגרה של ריבים על שטויות, פקקים והופעות.

• עֶרֶב מִלְחֶמֶת עוֹלָם

  זוג על החוף בערב מלחמת העולם השלישית, אוספים צדפים ומדברים על חיים אחרים, והדובר כורע ברך ומציע נישואין

• רַק דְּבָרִים שֶׁחוֹזְרִים

  אישה בתקופת המלחמה מתנתקת ביום וצוללת בלילה לעדויות, ומנסה לדמיין רק דברים שחוזרים, משפחות, חיילים, חטופים, אמונה וביטחון.

• תֵּן לִי לְחַבֵּק אוֹתְךָ עַכְשָׁיו

  הורה מבקש לחבק את בנו הקטן ולהסתיר ממנו את המלחמה והאנשים הרעים, ולא לחשוב על כך שיום אחד יהיה חייל

• אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ מַמְשִׁיכִים

  אישה שאיבדה אדם יקר, שתמיד הרים את כולם ואמר שאם נאמין בטוב יהיה בסדר, כועסת עליו ועל העולם ומנסה להאמין שיהיה בסדר, גם אם אחרת.

• אִם אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַדָּם

  אילו היה דם היו שולחים חובש שיטפל ויגיד אל תדאג, אבל הפצע הנפשי בלתי נראה ואיש, גם הוא עצמו, לא רואה אותו.

• אַתְּ תְּגַלִּי מִי אַתְּ

  פנייה לצעירה שתגלה מי היא באמת לא עכשיו, אלא ברגע של קרב וסכנה, עם הגב אל הקיר, ואז תמצא שהיא חזקה יותר ופחות מוותרת ממה שחשבה.

• בָּעִנְיָן שֶׁל הַנֵּס

  תפילה אישית ומחויכת למלך העולם בחנוכה, לבקש שהנס יגיע מהר, פך שמן קטן שיחזיר את מי שצריך ויביא אור אחרי יותר מדי מלחמות.

• זֶה חַיָּב לִהְיוֹת כֻּלָּם

  קריאה נחושה שהשבת החטופים חייבת לכלול את כולם עד האחרון, כי האפשרות האחרת משאירה משפחה מדממת בגוף העם, ולכן כולם חייבים להישאר יחד במאבק.

• חֲזִיתוֹת

  אישה שמתמודדת בשקט עם סכנה בריאותית אישית בזמן שהעולם כולו במשבר, ומרגישה שאין לה מקום להתלונן.

• טִיל אֶחָד קָטָן

  טיל אחד קטן שפוגע בילדים מצית מלחמה ונקמה משני הצדדים, עד שמישהו מבחוץ עוצר הכל וכולם חוזרים לשגרה בלי ללמוד דבר

• יֵשׁ בַּסִּפּוּר הַזֶּה

  תיאור של סיפור, ושל החיים, שיש בו כאב, מלחמות, יופי נסתר, דמויות שבאות והולכות ואהבה שלא ידוע איפה היא, והוא עדיין נכתב.

• כָּל הַזְּמַן הַזֶּה הֵם שָׁם

  על החטופים שעדיין שם, תקועים באותו יום, בזמן שהמלחמה, העונות והשנים ממשיכות, ואנחנו נפגענו, טבענו ואיבדנו כל כך הרבה.

• כָּל כָּךְ יָפִים

  על החיילים הצעירים שנפלו, יפים, תמימים וערכיים, שאהבו משפחה, מדינה וחיים, והקריאה לא לשכוח את הדור הזה שצמח למרות המחלוקות.

• עַכְשָׁו בַּכְּנִיסָה

  מבט מצד שערי גן העדן, מול תור ארוך של משפחות, צעירים וחיילים שנרצחו, כל אחד עם סיפור, תמונה ושיחה אחרונה, עד שאי אפשר להכיל.

• קֹדֶם נְטַפֵּל בַּלֵּב

  משל רפואי לחברה הפצועה אחרי 7 באוקטובר, אפשר לשקם עורקים, ורידים ושברים, אך קודם צריך להחזיר הביתה את הלב שנמצא עמוק במנהרה, את החטופים.

• שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה

  גבר ער בשתיים בלילה ליד אהובתו החולה והכואבת, מדבר אל הלילה והירח, מתלבט אם להעיר אותה ומרגיש שעוד לא מוכן לאבד אותה.

• שָׁתַקְתִּי כְּשֶׁבָּאתָ

  אם שבנה החייל חוזר לשבת שותק ומרוחק, רוצה לשאול מה עבר עליו ולבקש שיישאר, אבל בוחרת לשתוק ולהכין לו את מה שהוא אוהב.

• אֲנִי וְהָאוֹיֵב

  אני והאויב נופלים יחד לבור, נאלצים להתאחד מול נחש משותף ולהתחיל לדבר ולהקשיב, גם אם לעולם לא נפסיק לריב.

• אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת מוּכָנָה

  אם לחייל במלחמה מתלבשת ומתאפרת כל הזמן כדי להיות מוכנה לדפיקה בדלת של בשורה מרה, ושיגידו שהייתה חזקה.

• אֲנַחְנוּ רוֹצְחִים

  כתב אישום חריף נגד השנאה בחברה, שבו כולנו רוצחים עם סכין או מקלדת מדממת, רואים דעות קדומות ולא פנים, ואין לנו מחילה.

• אִם עַל הָרָקֵטָה

  הדובר משלים עם כך שאם הרקטה נועדה לו היא תמצא אותו בכל מקום, אבל חרד שאולי רשום עליה גם שמה של אהובתו

• אִם תָּמוּת בַּיּוֹם הַזֶּה

  אישה מאיימת בכעס ובחיבה על בן זוגה שיוצא למילואים שאם ימות לא תסלח לו, ולכן הוא חייב להמשיך לחיות

• אֵין לְךָ מוּשָּׂג

  אם לבנה שהולך לצבא, מנסה לא לעשות הצגות ליד הדלת, מחכה בדאגה לשיחה ממנו ואומרת כמה קשה לא לראות ולשמוע אותו

• אַזְעָקָה בְּבֵית קְבָרוֹת

  אזעקה בבית קברות, כשכל המתים מוגנים מתחת לאדמה ורק אתה למעלה לבד, מול טיל, אבנים ואלוהים.

• אַלְפִּית הַחַיָּל

  חייל ששוחרר מהשבי בעסקה שבה שוחררו אלף מחבלים, חוזר לאט לחיים, ישן לבד בחושך עם זיכרונות קשים ומתמודד עם מחיר שחרורו

• אַף אֶחָד לֹא חוֹשֵׁב עַל הַיְּלָדִים

  חייל מול בית ספר שממנו משגרים טילים מבין שכל מי שמעורב בטרור, מהמשגר ועד המנהיג במלון, לא חושב על הילדים, והוא היחיד שחושב עליהם

• בַּדֶּרֶךְ לְגֵיהִנּוֹם

  נסיעה ברכב בגשם ובשקיעה אדומה אל האהובה לפני יציאה למלחמה, כשאין יותר מה לומר והפחד והשקר לא עוזרים

• בָּרוּר שֶׁזֶּה רַע

  על עסקת החטופים, ברור שהיא רעה, מסוכנת ותוצג בעולם בעיוות, אבל אנשים נחטפו ומחזירים אותם הביתה, ואין דבר חשוב מזה.

• חָלָאָס

  הדובר מייחל שיוכל לנזוף בצדדים הלוחמים כמו בילדים, לשלוח אותם לחדר ולראות אותם מתפייסים למחרת

• לֹא גִּבּוֹר

  לוחם מבקש סליחה מאהובתו כי הוא הופך במלחמה למשהו שאינו גיבור, וזקוק שתזכיר לו אחר כך מי הוא כדי שיוכל לחזור.

• נוּ?

  סאטירה על כתב טלוויזיה שלוחץ על נפגעי טילים, חצי שעה אחרי, כולל ילד בן שש פצוע, לתאר לצופים פחד, כאב וכמעט מוות, ואף מקווה שיבכו.

• עַכְשָׁו נִשְׁאַר רַק לְחַכּוֹת לָ-'בּוּם'

  הרגע שאחרי שנגמרו כל הכוחות והמחסות בלב שבור, כשנשאר רק לשכב, לנסות לסלוח ולחכות שהבום הרגשי יתפרץ.

• רַק הָרִאשׁוֹנָה

  לוחמי מלחמת העולם הראשונה לא הבינו את גודל האירוע ושזו רק הראשונה, משל לחוסר היכולת לראות את התמונה המלאה.

• שְׁעָתֵנוּ הַיָּפָה בְּיוֹתֵר

  ביקורת על החברה הישראלית שיכלה להתאחד בעת משבר ומלחמה, אבל בחרה לריב, להפסיק להקשיב ולשמור כל אחד על עצמו.

• שֶׁטַח בַּבִּצָּה

  משל סאטירי על חיות באגם שמנסות לסלק מפלצת מהביצה בדיבורים, במכות ובהשמדה, עד שהקבינט מייבש את כל האגם והכל מת יחד איתה.