זהות – שירים
31 שירים של ברק פלדמן. מחפשים משהו מדויק יותר? כתבו לחיפוש ה־AI מה אתם צריכים.
- אֲנִי וְעַצְמִי
אישה שחיה לבד לומדת להכיר את עצמה כמו שותפה לדירה, להפסיק לריב עם עצמה ולקבל את עצמה.
- אִינְטְרוֹבֶרְט
רשימת סימנים של אינטרוברט, מבתי קפה שקטים ושיחות עומק ועד הצורך להיטען לבד, שאומרת לו שהוא לא לבד ושיש לזה שם.
- אִם הָיִיתָ מְקַבֵּל מִסְפַּר טֶלֶפוֹן
הרהור משועשע מה היית אומר לאדם שהיית פעם אילו יכולת להתקשר אליו, והאם היית מאמין לעצמך מהעתיד שמבטיח שהכול יסתדר.
- לְסַדֵּר אֶת הַמִּלִּים
בת שאומרים שהיא דומה לאמה, שברחה רחוק לחפש את עצמה ותמיד חזרה, ועכשיו כשהאם איננה עיניה מחפשות אותה ועדיין מרגישה אותה עוזרת לסדר את המילים.
- לִכְנָפַיִם יֵשׁ מִשְׁקָל
לכנפיים יש משקל אמיתי שמכביד, לוחץ על הצוואר ומונע שינה, אבל אותו משא מתיש הוא בדיוק מה שמאפשר לעוף, משל לכישרון, ייעוד או שונות שהם גם נטל וגם מתנה.
- לִפְגֹּשׁ אֶת עַצְמֵךְ
אישה שרצתה כבר להגיע, לפגוש את עצמה ולמצוא תשובות לכל השאלות, לומדת שזה בסדר לפגוש את עצמה באמצע הדרך.
- מְפֻצָּל
הדובר מפוצל לשני סיפורים ומשתנה לפי זמן, מקום ואנשים, ואוהב שאנשים רואים רק חצי ממנו כי זה נותן לו כוח.
- צִפּוֹר
אישה אומרת לגבר שהוא ציפור, ומזהירה אותו שהאנשים הרגילים יכלאו אותו ויקצצו את כנפיו אם יגלה זאת, אבל לידה הוא יכול לעוף חופשי.
- שׁוּב אֲנִי
אישה פוגשת שוב גבר שכנראה לא זוכר אותה, מספרת שהשתנתה מבפנים ומבקשת הזדמנות נוספת לרושם ראשוני.
- אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת עָמֹק
אדם משכנע את עצמו שהוא חייב להיות עמוק איפשהו, מפחד שהוא שטחי בכל נושא ותמיד אומר דברים פשוטים, ומשתוקק שיביטו בו בעיניים נוצצות.
- אֲנִי לֹא אֶכָּנֵס לִפְרוֹפּוֹרְצְיוֹת
אישה מצהירה שהיא לא נכנסת לפרופורציות, מגזימה בכל רגש וחיה בקצוות, ומבקשת מבן זוגה להמשיך להיות שם בשבילה.
- אֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
גבר אחרי פרידה מתאר אובססיה כואבת לאהובה, טוב ורע לו איתה ובלעדיה, ומחפש את אמצע הדרך בינה לבין חלקיו השונים.
- זֶה אָרֹךְ
אישה שמרגישה שלכולם יש תשובות קצרות וסיפורים פשוטים, ורק אצלה הכול ארוך ומסובך, וכל תשובה פותחת אלף שאלות, ומשתוקקת לפשטות.
- מוֹנוֹלוֹג
הדובר מגלה שלא לכולם יש מונולוג פנימי במילים, ותוהה איך חושבים בלי מילים, כשבראשו פודקאסט שלא נגמר.
- אַתְּ תְּגַלִּי מִי אַתְּ
פנייה לצעירה שתגלה מי היא באמת לא עכשיו, אלא ברגע של קרב וסכנה, עם הגב אל הקיר, ואז תמצא שהיא חזקה יותר ופחות מוותרת ממה שחשבה.
- הַגִּבּוֹר הָרַע
הנבל בסיפור לא יודע שהוא רע; הוא התחיל עם רעיון טוב לפתור בעיה, סטה בצעדים קטנים והגיוניים, עד שבסיפורים של אחרים הפך לגיבור הרע.
- הַכֶּלֶב הַזֶּה מוּזָר
הדובר מגלה שהכלב שמבקש תמיד לצאת ולהיכנס בעצם רוצה שהדלת תישאר פתוחה, ומזהה בכך את עצמו.
- הַמְּקוֹמוֹת הָרְגִילִים
פנייה לבחורה שמנסה לחיות חיים רגילים בעבודה, בזוגיות ובמשפחה, אבל בלילה החלומות המוזרים מזכירים שהיא לא רגילה.
- זוֹ הַצָּגָה
החיים כהצגה שבה אישה משחקת כל יום את הדמות שלה בדיוק מושלם, מול שחקנים אחרים, עד שאינה מבדילה בינה לבין הדמות.
- מְהִירוּת הָאוֹר
אישה שמעולם לא הרגישה שייכת לעולם הזה מחייכת בכל פעם שמגלים כוכב שאולי יש בו חיים, ואולי כשתעבור את מהירות האור יהיה לה לאן לחזור.
- נוֹצוֹת
אישה שעל שפת נהר הסירה מעצמה נוצות של שקרים שעיוורו אותה, ונשארת עם זיכרון סודי של מי שהייתה פעם.
- בַּמַּרְאָה
אישה מביטה במראה עד שהפנים מאבדות משמעות, משכנעת את עצמה שהיא רגועה בעוד ליבה דופק, ומרגישה קטנה בחדר שגדל
- בַּסּוֹף הֶחְלַטְתִּי לְהִפָּטֵר מֵעַצְמִי
אדם שנמאס לו מעצמו זורק את עצמו במדבר ומחפש מישהו אחר להיות, מגלה שלכולם יש שריטה וחוזר לאסוף את עצמו.
- הִיא יוֹצֵאת
הילדה הפנימית יוצאת ברגעים קשים כשאנשים לוחצים על הכפתורים, והאישה הבוגרת מתקשה להסביר שזה לא בכוונה.
- הַמָּקוֹם הֲלֹא נָכוֹן
אדם שמרגיש זר בעולם כאילו נולד במקום הלא נכון, מחפש את מקומו ומוצא לבסוף מישהו שדומה לו בדיוק
- הַשֵּׁם שֶׁלִּי
אישה שאוהבת את שמה ומרגישה איתו שלמה עם מי שהייתה ומי שהיא, עד שהוא נאמר מפיו של גבר אחד שגורם לה להרגיש לא בסדר ולרצות להיעלם.
- כָּל הָאֲחֵרִים
פנייה לאדם שמרגיש שונה ולא שייך למרות שהוא מנסה להשתלב, ועידוד לקחת סיכונים ולחפש את האנשים האחרים שדומים לו.
- כָּל הָאֲחֵרִים וַאֲנִי
גבר יושב עם אישה בחברה ומגלה שהיא שני אנשים, זו שמשתלבת עם כולם וזו שלוחשת לו, ותוהה מי מהם המוזר.
- כָּל פַּעַם בַּסְּתָו
אישה משווה את עצמה לעצים בסתיו, שחושפים צבעים מוסתרים ומשירים את מה שהגדיר והגן עליהם, ונשארת חשופה כדי להבין מי היא.
- קֹדֶם כָּל אוֹמֵר לֹא
גבר שתמיד אומר קודם לא לכל דבר, ורק אחרי שבחן את כל הסיבות לסרב מבין גם למה צריך לומר כן.
- שָׂנֵאתִי מַרְאוֹת
אדם ששנא מראות ולא הרגיש בנוח בעורו, עד שאהובה ראתה אותו אחרת והוא פגש את עצמו לראשונה ולמד לאהוב את מי שראה.